פסק-דין בתיק ת"א 55856-08-10

1.         בפני תביעה כספית לתשלום נזק שנגרם לרכב התובע, מסוג מרצדס מס' רישוי  (להלן: "המרצדס") ביום 31.8.09, ברחוב יעלים באר-שבע, מפגיעת רכב הנתבע מס' 1 מסוג רנו קליאו מס' רישוי  (להלן: "הרנו").

            בתאונה נפגעה המרצדס במוקד קדמי ובמוקד אחורי.

2.         בין הנהגים קיימת מחלוקת לגבי הפגיעה במוקד הקדמי. אין מחלוקת, כי מדובר בשני רכבים שנסעו האחר אחרי השני, כאשר המרצדס נוסעת לפני הרנו. לפני המרצדס נסעה משאית, שבשלב מסוים בלמה. לפי עדות הנתבע מס' 1 נהג המשאית העיד במשטרה שבלם בלימת חירום לפני מעבר חציה. נהג המשאית לא הוזמן להעיד. אך נהג המרצדס הסכים שהמשאית בלמה לפניו.

            לגרסת נהג המרצדס הוא הצליח לבלום ולא לפגוע במשאית, אך לפתע הרנו בנסיעה מהירה ונתנה לו מכה והעיפה אותו אל עבר המשאית, וכך נגרם הנזק במוקד הקדמי.

            לגרסת נהג הרנו, המרצדס לא הספיקה לבלום ונכנסה במשאית, ואז בלמה. אחר כך, לפני שהרנו פגעה במרצדס, נהג המרצדס שחרר את בלם הרגל ונכנס בגז לתוך המשאית ואז הרנו נכסה בחלקה האחורי.

3.         היקף הנזק למוקד הקדמי של המרצדס עולה על הנזק למוקד האחורי של המרצדס. לטענת ב"כ התובע זה פועל יוצא של הרכיבים שנפגעו מקדימה. על פי חוות דעת השמאי, העבודות שנדרשו למוקד האחורי היו פחחות וחשמל, בסך הכול 2,500 ש"ח והעבודות בחלק הקדמי 6,620 ש"ח, שמתוכם 3,000 ש"ח בגין פחחות.

            ברכיב החלקים, מדובר על פגיעה שעלות התיקון היא 40,354 ש"ח, למוקד קדמי, לעומת 4,354 ש"ח חלקים למוקד אחורי.

            הרכב של הנתבע הוא קטן יותר וקל יותר מהרכב של התובע וטיב הפגיעה בו במוקד הקדמי מחזקת את גרסת הנתבע מס' 1, כי מדובר בנזק לא משמעותי ( מוצג ת/4).

            לאחר ששקלתי את הראיות, אני קובעת, כי אכן היו 2 פגיעות של המרצדס במשאית. הראשונה לא הייתה תלויה בנתבע, אלא פועל יוצא של אי שמירת מרחק ע"י נהג המרצדס; והשנייה היא פועל יוצא מהמכה של הרנו ברכב לפניו, כי גם הוא לא הצליח לבלום. לטענת התובע, הטעם לכך היה שלא היו לו בלמים תקינים. אני לא מקבלת את גרסת הנתבע, שנהג המרצדס שחרר את הבלם לפני פגיעת הרנו ולחץ על הגז, ולכן נפגע הרכב בשנית. אני מעדיפה את הגרסה שעם הפגיעה ע"י הרנו שוחרר הבלם והמרצדס נעה קדימה לכיוון המשאית, והמוקד הקדמי נפגע שוב. אך בהעדר ראיות, לא אוכל להעריך מה חלק הפגיעה המקורית ומה חלק הפגיעה הנוספת. את עצמת הפגיעה השנייה ניתן להעריך רק מהיקף הפגיעה במוקד האחורי. הנטל חל על התובע להציג בפני ביהמ"ש את התשתית הראייתית שתואמת את חוות הדעת, ובהעדר זאת הוא לא הרים את הנטל להראות מה היקף הפגיעה השנייה במוקד הקדמי, ותביעה זו נדחית.

            לגבי המוקד האחורי - התביעה מתקבלת. בין אם לנתבע לא היו בלמים ובין אם איחר לבלום, גם הוא מודה שהוא פגע במוקד האחורי.

            על כן, הנתבע ישלם לתובע את הנזק הישיר והעקיף כתוצאה מהפגיעה במוקד האחורי בסך של 6,854 ש"ח.

            לגבי ירידת ערך - כולה פועל יוצא של המוקד הקדמי, ולכן אינני מחייבת את הנתבע, וזאת מעבר להיעדר פירוט היסטוריית הרכב או מספר הידיים בחוות דעת השמאי.  

            לגבי שכר טרחת השמאי - אני פוסקת סך של 209 ש"ח לאור החלק של הפגיעה שבה מחויב הנתבע (כ-%11). הסכום כולל מע"מ.

סוף דבר

4.         הנתבע ישלם לתובע סך של 7,063 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 29.9.09 ועד ליום התשלום המלא בפועל, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 1,240 ש"ח כולל מע"מ כדין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל, וכן %11 של אגרת ביהמ"ש, בצירוף הפריש הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, ל' תשרי תשע"ג , 16 אוקטובר 2012 , בהעדר הצדדים.